אין מצב שאתה מצליח עליי! למה אני הכי אוהב את הספקנים בקהל
מאת יואב פרץ ·
אחרי מאות אירועי חברה, יש דבר אחד שאני יכול להבטיח: בכל אירוע יש מישהו שחושב שעליו זה לא יעבוד, כי הוא "חכם יותר".
אתם מכירים אותו. הוא עומד בצד עם חצי חיוך, מסתכל עליי כאילו הוא כבר הבין בדיוק איך כל העסק עובד, ולפעמים אפילו מכריז מול כולם: "עזוב, עליי זה לא יעבוד."
האמת? הספקנים הם החלק האהוב עליי בכל מופע.
אני לא מתווכח. אני מזמין לבמה
יש מי שמנתח כל תנועה שלי, יש מי שמנסה לפצח את ההסבר, ויש מי שמגיע עם מטרה ברורה: להוכיח שזה לא יעבוד עליו.
ואני לגמרי מבין אותם. אם הייתי יושב בקהל ומישהו היה אומר לי מה אני חושב, גם אני הייתי רוצה להבין מה קרה.
אז אני לא מתווכח עם ספקן, ולא מנסה לשכנע אותו במילים. אני פשוט מזמין אותו להיות חלק מהמופע. פתאום האיש שישב בצד ובטוח שהוא הולך לחשוף אותי עומד במרכז, כל הקולגות שלו מסתכלים, וכולם מחכים לראות מה יקרה.
וברגע הזה, המשחק משתנה.
ב־Reindeer AI: "אין סיכוי"
בהופעה ב־Reindeer AI, חברת בינה מלאכותית, אחד העובדים אתגר אותי באמצע המופע. הוא אמר את זה בקול, מול כולם: הוא לא מאמין שאצליח איתו.
אז עשינו את זה יחד, מול כל החברה. והצלחתי.
מה שקורה ברגע כזה הוא הדבר הכי חזק במופע: הספקן לא הגיע כדי להתפעל, הוא הגיע כדי למצוא את ההסבר. וכשההסבר לא מגיע, התגובה שלו אמיתית לגמרי. צחוק של חוסר אמון, מבט מבולבל לחברים, ובדרך כלל המשפט "רגע, איך עשית את זה?!"
בסוני: הסיסמה, ההימור והפלייסטיישן
והסיפור שאני הכי אוהב לספר.
בהופעה בסוני, אחד העובדים החליט לעלות את ההימור. הוא ביקש ממני, מול כולם, לנחש את הסיסמה שלו לחשבון הבנק, ואמר שאין מצב שאצליח.
אמרתי לו: בסדר. אם אני מצליח, אתה קונה לי פלייסטיישן 5. אם אני לא מצליח, המופע הזה בחינם.
הוא הסכים.
הצלחתי. והפלייסטיישן 5 הגיע אליי מתנה.
אני לא חושב שמישהו מהעובדים של סוני שכח את הערב הזה. ואני רק מקווה שהבחור ההוא החליף סיסמה.
לא צריך להאמין. מספיק לחוות
אני לא עולה לבמה כדי לשכנע אף אחד במה להאמין, ואני גם לא מזלזל במה שקורה שם. אני בא לתת לאנשים רגע שהם לא יכולים להסביר, ושיהיה להם כיף בדרך.
בגלל זה ההומור חשוב לי לא פחות מההפתעה. מי שעולה לבמה לא אמור להרגיש שהוא במבחן. אני יודע לקרוא את החדר, לזרום עם ההערות של הקהל, ולדאוג שהספקן ייצא מהבמה עם סיפור מצחיק ולא עם תחושה שהפסיד. הוא לא "נוצח". הוא הפך לכוכב של הערב.
והאפקט מדבק. ברגע שהספקן הכי גדול באולם צועק "איך?!", גם אלה שישבו עם ידיים משולבות מתחילים להתנדב.
בשורה התחתונה
אם בסוף המופע מי שהכריז ש"עליו זה לא יעבוד" ניגש אליי עם עוד שאלות, אני לוקח את זה כמחמאה. לא כי ניצחתי בוויכוח, אלא כי הוא עצר לרגע, צחק, הופתע ונהנה.
ואם באירוע שלכם יש קהל של ספקנים מקצועיים, כתבתי גם על למה קהל הייטק הוא הקהל הכי טוב למנטליזם.
מתכננים אירוע ויש לכם ספקן או שניים? תביאו אותם. כל הפרטים בעמוד אמן חושים לאירועי חברה, או השאירו פרטים ואחזור אליכם עוד היום.